היום היה בעיקר יום מנוחה. נפרדתי בבוקר מאקיקו, אך לא הספקתי להיפרד כמו שצריך מכיוון שהבת הייתה בבית הספר, האבא בעבודה, ואקיקו העבירה שיעור. אעבור אצלם בהמשך השבוע ואגיד תודה כמו שצריך על האירוח, וכנראה שגם אקנה מתנה ואכתוב ברכה ביפנית שבורה כמו שאני אוהב לעשות.

הצטרפתי ליוני בקיוטו, שכן זה עומד להיות הלילה האחרון שלנו ביחד; מחר הוא יוצא לעשות טיולים ולהתחיל להתקדם צפונה, ואני נשאר באזור של קיוטו-אוסקה להכיר קצת יותר טוב את האזור ולטייל גם בערים מסביב. אתמול בערב הבעתי בפני המארחים שלי את הרצון לשכור רכב ולהרגיש קצת איך זה לנהוג על צד שמאל של הכביש, והם המליצו לי על שתי עיירות לא רחוקות מדי שקשה להגיע אליהן בתחבורה ציבורית, אך קל יותר להגיע ברכב, והם סבורים שיהיה לי מעניין שם. רשמתי בפניי, וכנראה שבאמת אבקר.

בערב טיילנו קצת בעיר, וחלפנו על פני תופעה שהייתי חייב להיכנס כדי להתפעל מיופיה: חדר גדול (בגודל של חנות בינונית) במתחם קניות, ובו אנשים יושבים ומשחקים בקלפי משחק יפניים למיניהם (יוגיהו, פוקימון ודומיהם). היו שם גם אוספים מאוד מרשימים של קלפי משחק שניתן לקנות, אבל מאוד עניין אותי לראות את החבר׳ה שפשוט יושבים ומשחקים. אולי אעבור שם שוב בהמשך ואנסה להצטרף אליהם.

בתמונה הראשונה: פנקייק יפני.

בתמונה השנייה: פנקייק לא יפני.