למרות שרק אמצע נובמבר, נראה שיפן כבר מתחילה להתקשט באווירת כריסמס: עצי חג מולד ממלאים את הקניונים, מתנות באווירת חג מולד מועמדות למכירה, ונרות חנוכה מודלקים ע״י עוברי אורח כאוות נפשם (תמונה שלישית).

חזרתי שוב לאוסקה ליום אחד כי רציתי לחוות את חיי הלילה ברובע אחד ספציפי שלא הספקתי לבקר בו בפעם הקודמת. הלכתי לבר חביב שנכנסים בו בקושי 5 אנשים. האווירה הייתה נחמדה מאוד, בעל המקום ידע לדבר אנגלית די שוטפת, אך ניסיתי לנהל איתו שיח ביפנית ככל יכולתי, והוא שמח ללמד אותי פה ושם. הוא היה אחד האנשים היותר נחמדים שהכרתי עד כה בטיול. למען האמת, אם להיות כן ככל האפשר… הוא ממש ממש הזכיר לי את סבא יוחאי שלי זכרונו לברכה 😆 קטע מעניין, פתאום גרם לי לחשוב אם סבא היה מסתדר ביפן (אם כמובן מניחים לרגע את מחסום השפה בצד). נראה לי שהוא היה נהנה.

בתמונה הרביעית: סגנון בנייה שקצת הזכיר לי את אמסטרדם, עם החנויות והמסעדות שעומדות על גדת הנהר החוצה את העיר. אכלתי במסעדה שבה אני צולה את הבשר בעצמי למידת העשייה הרצויה עליי, הפעם על גחלים לוחשות. כבר צילמתי אחד כזה בטוקיו, ועדיין… קונספט נהדר של היפנים, ואפילו די זול (40₪ מנה).

חסרון אחד שהופתעתי לראות באוסקה ולא ציפיתי להיתקל בו בכזו בוטות ביפן - הזנות די חוגגת שם. זאת אומרת, כן, ברור שבערים גדולות תמיד יהיה ניתן למצוא זאת, ועדיין… הרבה מועדונים נראים מפוקפקים למדי, ובחצי השעה שהסתובבתי בה בין חנויות הספיקו 4 ציידות להציע לי ״מסאזי״ עם בנות יפהפיות יפהפיות שאקבל מהן ״happy ending״. אני תוהה מה זה אומר. אולי היא מקריאה לי סיפור אחרי המסאזי ונותנת נשיקת לילה טוב. אנא אערף. בכל אופן זה לא סקרן אותי מספיק כדי לבדוק במה מדובר - אני אעדיף להוציא 400₪ על סטייק מאשר על מועדון מפוקפק (ספוילר למחר 🤭).

בתמונה השישית: חולצה באיכות שאין למצוא באלי-אקספרס… אך עם מחיר שגם אותו אין למצוא שם (240₪ לחולצה 🥲).