אז… זוכרים שהייתי בשוק אחד בקיוטו שידעתי שאחזור אליו בהמשך? ובכן, החלטתי להקדיש את היום לשוק הנ״ל.

• בתמונה הראשונה: חביתה יפנית עם פירות ים בטמפורה.
• בתמונה השנייה: שוטים של סאקה ב-2.5₪.
• בתמונה השלישית: שיפודי פירות ים.
• בתמונה הרביעית: מתכוננים לט״ו בשבט.
• בתמונה החמישית: פירות מטאיף (מסקרנני לדעת מי חוץ מאבא שלי הבין את הבדיחה הזו… תיקי? עופר?).
• בתמונה השישית: סטפני.

בערב כמובן שחזרתי לבר שהייתי בו אתמול (הפעם אחרי שעשיתי כביסה, כי אתמול בעצם נשארתי כל כך הרבה שהמכבסה השכונתית כבר הספיקה להיסגר). עוד הופעה חיה של מוזיקה קלה; שאלתי את בעל המקום אם יש אפשרות גם להופיע בעצמי, אבל הוא אמר שהם סגורים עם הופעות כבר לשבוע קדימה. נראה שהמקום די פופולרי בקרב השלושה-וחצי אנשים שגרים שם.

בסוף הערב, כשרק בעל המקום ואני נשארנו לבדנו, שאלתי אותו על המוזיקה שהוא אוהב ואם יש לו להיטים יפניים להציע לי להקשיב להם. מפה לשם מסתבר שהטעם המוזיקלי שלנו יותר דומה משנראה בהתחלה; לו רק יכולתי לתעד בתמונה כמה העיניים שלו נצצו כשהזכרתי בפניו להקה שהפעם האחרונה שהוא הקשיב לה הייתה לפני שנולדתי (Van Der Graaf Generator), וישבנו שנינו עד השעות הקטנות של הלילה להקשיב לצלילי רוק פרוגרסיבי של שנות השבעים.