אז מה היה לנו עד עכשיו? בואו נבחן רגע:

• הייתי בטוקיו שהיא כמו ת״א של יפן.
• הייתי בהאקונה שהיא כמו הסחנה, מקום לחופשה קלילה בעבור מקומיים ובעבור תיירים.
• הייתי בקיוטו שהיא כמו ירושלים, עתיקה ומעניינת (ואפילו הייתי בשוק מחנה-יהודה שלהם) אך פחות תוססת.
• הייתי באוסקה שהיא כמו חיפה, היא מתלבשת רק בצבעים חמים. היא חיים. היא מפוצצת בוויפיי. היא ב-500k הגיישות הנחשקות של ״Time Out״. עוד בדיחות איתי-זבולון מרציפן כגון.
• הייתי בקובה שהיא כמו עוספייה, היא קרובה לחיפה והולכים אליה רק בשביל הכנאפה.
• הייתי באיבאראקי שהיא כמו חדרה, נמצאת בדיוק באמצע בין שתי ערים גדולות (חצי שעה לכל עיר), אבל יש בה בדיוק 3 מסעדות ובר אחד.
• הייתי באוטסו שהיא כמו ראשל״צ, לא רחוקה מהמרכז ויש לה אחלה חופים.
• הייתי בנגאנו שהיא כמו קיבוץ קליה, די מרוחק והולכים אליו רק בשביל אטרקציית טבע ספציפית אחת.

היום חזרנו לטוקיו (אחרי שפתחנו בארוחת בוקר לעילא ולעילא), הסתובבנו בחנות של ימאהה (כלי מוזיקה), קניתי פייה לטרומבון ב-750₪, הלכנו לאפל כדי לנסות לקנות לי אייפון חדש עם ההנחה של יוני בתור עובד אפל (נכשלנו במשימה, אבל המסירות של יוני למשימה ראויה להערצה עד כדי כך שהוא חיפש איך עושים חבילת סמסים מהארץ ליפן רק כדי שיוכל לאמת את זהותו בסמס בתור עובד אפל ולאפשר לי את ההנחה בחנות שלהם).

משם המשכנו לבר לחגוג את הלילה של יוני ביפן לפני שהוא טס לניו-זילנד, ואני המשכתי לעיר הבאה שאשהה בה - יוקוהאמה (שהיא כמו בת-ים, הן מבחינת הקרבה למרכז והן מבחינת הפשיעה).

מחר אלך לפגוש חבר יפני שהכרתי בסחנ-, אה… בהאקונה. הוא גר ביוקוהאמה ואמר שישמח להראות לי את האזור. ביי יוני, טיסה נעימה לניו-זילנד!!!