היום ב-12 בצהריים נפגשתי עם טאקי בתחנת הרכבת של קמאקורה, שהיא עיר (או שכונה? אני לא בטוח) השוכנת מעט דרומה ליוקוהאמה, המקום שאני כרגע נמצא בו.

טאקי זה כמובן לא השם שלו, אבל השם שלו ארוך ואני לא זוכר אותו כי אף פעם לא משתמשים בו, אז טאקי זה הכינוי (כמו ״יהונתן״ ו-״יוני״). זה אגב הבחור שפגשתי בהאקונה לפני שבועיים ושמרנו מאז על קשר.

טאקי הראה לי את האזור; הסתובבנו במקדש שינטו, מקדש בודהיסטי, שוק קטן שאכלנו בו אוכל ארגנטינאי טעים ולאחר מכן אוכל יפני מסורתי שאני לא זוכר איך קוראים לו אבל הכיל אורז ובשר ו… אולי זו הגרסה היפנית של פּלוֹב. טעים בקיצור. במשך כל הזמן הזה דיברנו, סופסוף מצאתי מישהו שילמד אותי קצת לקלל ביפנית.

בערב חזרתי למלון הקפסולות שאלון בו ביומיים הקרובים. הוא שוכן ממש בליבה של ה-Chinatown, רובע סיני מקסים ששוכן בפאתי יוקוהאמה. כל הרובע מלא באמנות סינית, אוכל רחוב ומסעדות סיניות, חנויות של פיצ׳פקעס למיניהם, והכל די בזול. קניתי שם 5 חולצות של להקות שאני אוהב במחיר של חולצה או שתיים בחנויות בקיוטו.

בתמונה האחרונה: דוגמה לאוכל רחוב סיני. זה פשוט שניצל. נטול פיתה ונטול כל דבר אחר. אני תוהה כמה כבר מסובך יכול להיות לקחת שני בחורים, להקים דוכן ולנהל מהארץ עסק של שניצל בפיתה ביפן. יש לי תחושה שזה ילך חזק 😎🐥