אתמול בערב כשהייתי בטרקלין של המלון ודיברתי עם החבר׳ה, יצא לי לספר שיש לי חלום קטן לנגן ברחובותיה של טוקיו, ב… לא משנה במה בתכלס. פשוט לקחת כלי נגינה ולמלא את הרחובות בצלילי מוזיקה של משחקי מחשב וכל מיני שטויות שיפנים אוהבים.

אחד החבר׳ה, שיצא לו לשמוע אותי מנגן, החליט שאנחנו הולכים לנסות להגשים לי ביחד את החלום הזה. אז בעצם את כל החצי הראשון של היום העברנו בשיטוט ברחובות העיר טוקיו תוך חיפוש אחר מקום שיסכים להשאיל כלי נגינה כלשהו לכמה שעות. מצאתי מקום שכזה בשבוע הראשון שלי בטוקיו, אך זה היה באזור שרחוק מהמלון הנוכחי שלי. עברנו חנות אחר חנות לפי גוגל, ו… ולא מצאנו אפילו אחת שתסכים להשאיל כלים :(

לא נורא. ראיתי גיטרות מגניבות ויצא לי לנגן עם פדאל אפקטים לבס שיעלה הרבה מאוד כסף בארץ (וגם ביפן הוא עולה 400₪, אבל החלטתי לוותר על התענוג כי כנראה שלא אשתמש בו יותר מדי אם בכלל).

בערב הלכתי לקונצרט השני שלי בטוקיו: הפעם קונצרט קלאסי שמורכב מדואט של פסנתרן יווני וצ׳לן יפני. פיצוי נהדר על הקונצרט המגוחך של אתמול. היה תענוג לאוזניים.

בתמונה הרביעית מהסוף: קישוטים לכבוד חנוכה.

בתמונה השלישית מהסוף: גם בחליפה מכובדת אני ממשיך לעשות פרצופים מוזרים ונראה מישהו עוצר אותי.

בתמונה השנייה מהסוף: יוני וחבר׳ה נחמדים בטרקלין של המלון לאחר שההודי ביקש שנעשה איתו תמונות.

בתמונה האחרונה: ההודי מכריח חבר׳ה שאומרים לו באופן ישיר וחד משמעי לחלוטין שהם עייפים ורוצים לישון וממש *לא* רוצים להצטלם לעוד תמונות… להצטלם לעוד תמונה.