אז ככה: כשהזמנתי לינה בטוקיו, הזמנתי ל-4 לילות בלבד כי חשבתי שאולי ארצה לישון באזורים שונים בטוקיו בהמשך, לראות נופים שונים ואנשים שונים. בפועל גיליתי שבזמן ״יום התרבות״ השנתי שלהם, אשר התרחש אתמול, המלונות מפוצצים עד אפס מקום - כך שבעצם עד 7 בערב לא ידעתי איפה אני ישן והייתי מוכן לישון ברחוב (מנהג שלמען האמת די שכיח ביפן). באזור 7 ראיתי שהתפנה חדר במלון באזור שינג׳וקו, אזור שידעתי מראש שארצה לבקר בו, אז קפצתי על המציאה ולקחתי חדר. להלן רשימה חלקית של ה-facilities במלון:

• אלכוהול חופשי בשעות הערב.
• מרק מיסו חופשי במהלך היום.
• כורסאות מסאז׳.
• בריכה חמה שלא תבייש את חמת גדר.

אה, כן… ומדובר במלון כוכב אחד. אני כמעט מתפתה לקחת לילה במלון 5 כוכבים רק כדי לראות מה כבר יכול להיות יותר טוב 😜.

היום עשיתי לעצמי יום קניות שלם. קרוביי יודעים שמעולם לא אהבתי קניות, ומסתבר שאהדה שכזו לא התפרצה פתאום ביפן… אבל היי, לפחות מצאתי חנות עם סקציה שלמה של דברים של סוניק 😄

בתמונה הראשונה: מנה במסעדה שמגיעה על מגש מתכת לוהט עם בשר נא שאני מחליט בעצמי על מידת העשייה שלו ובכך אוכל אותו הכי טרי שאפשר. 20₪.

בתמונה השנייה: סכו״ם שיעלה לאבא שלי חיוך קל על הפנים.

בתמונה השלישית: אלכוהול חינם.

בתמונה הרביעית: זו המלתחה של המלון הקודם שהייתי בו, שהצלחתי ממש במקרה לתפוס ריקה ולצלם רגע לפני שיצאתי ממנו.

בתמונה החמישית: כן אמא, סוניק זה גם לילדים גדולים. בעצם לא ״גם״ - בחנות הזו בכלל לא היו חולצות לילדים. המידות התפרשו בין מדיום לאקסטרה לארג׳.