אני רוצה לשתף שוב מתוך ליבי, הפעם אולי באופן מעט פחות קודר (קצת אירוני בהתחשב שהעליתי תמונה של קבר, לא כך?).

אז… בצעד הקודם סיפרתי על הלהקה האהובה עליי, ועל הביקור שלי בקבר של הגיטריסט הראשון שלה. עתה אנסה לענות על השאלה - למה? למה אני כל כך אוהב אותם? למה הם כה משמעותיים עבורי? ומה המשמעות של ללכת לקבר אם אני בכלל לא מאמין בנשמות או באלוהים כזה או אחר?

ובכן… אני לא באמת יודע למה אני כל כך אוהב אותם. הם לא אלילים בשבילי - הם עשו הרבה שטויות בחייהם, המוזיקה שלהם היא לא הכי מוצלחת שיש, ואין סיבה ממשית שאוהב אותם על פני כל להקה אחרת. אני מניח שהתשובה הפשוטה היא - שאני אוהב אותם כי זו הלהקה הראשונה שהכרתי. אני אוהב אותם כי אחי ואחותי אהבו אותם, וכשהייתי קטן רציתי להיות מגניב כמו אחי ואחותי, אז אהבתי אותם גם. וכן, אני אוהב אותם גם בזכות המוזיקה - על אף שהיא לא הכי מוצלחת שיש, יש בה מאפיינים שאני לא מוצא אצל להקות אחרות.

למה הם כל כך משמעותיים עבורי? זה לא משהו קוסמי או גורלי, זה פשוט ש… המוזיקה של להקה הזאת ליוותה אותי כל החיים; אני אמנם לא מאמין במשמעות קוסמית ליקום, אבל אני כן מאמין שהשקעה נרחבת של זמן (הווה אומר, שנים על גבי שנים) בגורם כלשהו יכולה ליצור משמעות אישית ביני לבין הגורם הזה. ה-״גורם״ יכול להיות להקה שאני מקשיב לה שנים ולכן הופכת למשמעותית עבורי, קשר חברי או רומנטי שאני משקיע בו שנים ומההשקעה הזו נובעת המשמעות של אותו קשר… וכו׳ וכו׳. במילים אחרות, אני מקשיב להם כבר מעל 20 שנה - לא יהיו משמעותיים עבורי?

אז למה לי לעלות לקבר? ובכן… כמו שכתבתי בפסקה הקודמת, יש ללהקה הזו משמעות עבורי; הם היוו עבורי השפעה תרבותית יותר מכל דבר אחר (טוב, אולי חוץ מקיפוד כחול אחד). הקשבה של שנים על גבי שנים למוזיקה שלהם עיצבה ושייפה את הסגנון המוזיקלי שלי; היא הייתה גורם מרכזי להחלטה שלי ללמוד לנגן על גיטרה ועל בס, היא חיברה ביני לבין אנשים אחרים וממשיכה לחבר כל הזמן… במובן מסוים, המוזיקה שלהם עזרה לעצב חלקים מתוך האופי שלי. ושוב, אין פה בעיניי שום משמעות קוסמית - הרי לכל אחד מאיתנו יש השפעות תרבותיות *כלשהן*, בין אם זה קלינט איסטווד, פופאי, צבי הנינג׳ה או לאונרדו דה וינצ׳י. פשוט במקרה הספציפי שלי, ההשפעה המרכזית היא רד הוט… זה הכל. ואני, בתור יוני (ולאו דווקא בתור מעריץ של רד הוט), מאמין שמתוך חוסר משמעות קוסמית נובעת יכולת שלנו להחליט על משמעות בעצמנו (גישה פילוסופית בשם אקזיסטנציאליזם) - אז העלייה לקבר הייתה מחווה אישית שלי כלפי עצמי כדי להכיר באנשים שהשפיעו עליי תרבותית באופן כה נרחב וכדי לתת משמעות אישית להשפעה התרבותית הזו.

בגדול, פה נגמר השיתוף; אבל אסיים עם ציטוט קטן מתוך שיר פחות מוכר שלהם, ציטוט שמלווה אותי שנים ועוזר לי לקבל החלטות בחיים במובן מסוים:

“I remember, 10 years ago,

In Hollywood

We did some good

And we did some really bad stuff…

But the Butthole Surfers said:

‘It’s better to regret something you did than something you didn’t do’

Yeah, we were young.

And we were looking, looking…

Looking for the deep kick.” ~ Flea, Deep Kick, One Hot Minute.