החלטתי לפצל את ה-14.12 לשני פוסטים; הראשון (הנוכחי) יתאר את מהלך היום, והפוסט השני יתאר את הקונצרט המיוחד שהלכתי אליו בערב.

אז היום קמתי, פתחתי כהרגלי את גוגל מפס כדי לראות מה יש באזור, ו… לא הרבה למען האמת. די מפליא בהתחשב בכך שאני בעיר הכי גדולה בניו ג׳רזי. שאלתי את אוון (השותף האמריקאי שלי) אם אני מתבלבל אולי, והוא אמר באופן די חד ״נו בטח, אתה בניוארק, למה ציפית?״. טוב, קצת מפתיע אבל שיהיה 😆

בכל זאת לקחתי את הרגליים שלי והלכתי לראות מה יש באזור. הבחנה ראשונה: מלאאאא פארקים, מרבדי ענק של מדשאות, מתקני שעשועים, מגרשי משחקים (כדורגל, כדורסל, כדורעף, טניס…), בקיצור הרבה השקעה של העירייה בסביבה. הבחנה שנייה: מלא סנאים 🐿️.

באיזשהו שלב התיישבתי בבר אקראי לצד חבר׳ה שנראה שהתיישבו ממש מעט לפניי. אני בהיותי אני הייתי שקט בהתחלה, מנסה להבין את הלך הרוח, מה אומרים, מה לא אומרים, איך… איך נהיים חברתיים באזור הזה של כדה״א בגדול. תוך זמן קצר נהייתי חבר טוב של ג׳ק, לאורן ושון אשר ניתן לראות בתמונה האחרונה (משמאל לימין). דיברנו על ספורט, אהבה, מוזיקה, פילוסופיה… סיפרתי להם על הגישה שלי בנוגע למשמעות בחיים, והסברתי שהמשמעות באה לידי ביטוי במעשים קטנים, באינטראקציות קטנות כמו זו שיצרתי איתם בבר… אז לקחנו תמונה כדי להנציח את הרגע המשמעותי הזה, ולאורן ביקשה ממני שאם אני עובר באילינוי… בעצם לא אם, *כש*אני עובר באילינוי עליי ליצור איתה קשר.

בשלב מסוים נטשתי אותם והלכתי להתארגן לקונצרט שיש לי הערב, ואיחלתי להם הנאה במשחק ההוקי שהם הלכו לראות (לאורן ושון לראות, ג׳ק לשחק). סלאמאת ^^