אז התכנון היה כזה: אוון אוסף אותי מפרינסטון (אשר בניו-ג׳רזי, הממוקמת באמצע בין ניו-יורק לפנסילבניה) בשעה 18:00, כלומר עד אז אני חופשי. אז כמובן שהגעתי לשם כבר בצהריים והתחלתי לטייל.

בעיה #1: לפי גוגל אמורים להיות אוטובוסים… אבל בפועל אין.

בעיה #2: התחנה שירדתי בה בפרינסטון ממוקמת באמצע שום מקום (כלומר לא אזור עירוני). כל מי שירד בה עלה על טרמפ עם מישהו שחיכה לו (כי כאמור אין אוטובוסים).

פתרון: הולכים ברגל.

אקצר ואומר שהלכתי היום כמעט 18 ק״מ. שזה לא כזה הרבה בהתחשב בימים אחרים בטיול שלי (לרבות אתמול שבו עשיתי 24)… אלא שה-18 האלו היו במלואם עם מזוודה של 23 ק״ג. ותיק על הגב. וביער (כי זה או יער או כביש ראשי ללא שוליים). הגב שלי לא בדיוק אמר לי תודה יום למחרת 🫠.

לפחות יצא לי לראות נופים יפים, לאכול במסעדה הודית די מטורפת ו-100% טבעונית, לגלות את מספר הטלפון של אלוהים, ובסוף (סופסוף) להתאחד עם אוון ולצאת איתו ועם המורה שלו מהתיכון למסעדת בשרים יוקרתית (האיש הזה כל כך טוב בלשמור על קשרים עם אנשים, וואו. מורה לאנגלית מהתיכון).

לסיום הלכנו לבר השכונתי האהוב עליו ומשם לדירה שבה הוא דר עם אמא שלו ואחותו בעיר Hatboro (הטבורו) שבפנסילבניה. אמא שלו כל שנה טסה לפלורידה בחורף כי אינה סובלת את הקור, ויש שיגידו שאני בחור חם אז היא די מחבבת אותי (🥁); היא הציעה בשמחה את החדר שלה עבורי בעת שהותי בדירה הזו, והצטערה שלא יכלה לראות אותי (היא מכירה אותי מהסיפורים של אוון וכי נפגשנו בעבר בעת ביקורה בישראל ובילינו זמן רב ביחד).