זוכרים את ציפי שב- זאת אומרת, זוכרים את מרי אן?

אני אמרתי לאישה החביבה הזו שנשמח לעשות אצלה את כריסמס, ואכן כך היה; מרי אן קיבצה בביתה מספר אנשים שלא היה להם עם מי לחגוג את כריסמס, וכך היינו קיבוץ גלויות קטן: מרי אן האיטלקיה ביחד עם שני ילדיה (בגילאי ה-30 לחייהם), אוון האמריקאי, יוני הישראלי, רוברט הבריטי ביחד עם אימו האיטלקיה, דלידה (אני חושב שזה היה שמה) ההודית - כולנו יחדיו תחת המעטפת של כריסמס.

ערב כריסמס, כך מסתבר, מתחיל בכלל בצהריים - כשהגענו בשעה 14:00 שאר הנוכחים כבר היו במקום, מתכוננים לערב כריסמס איטלקי.

מה זה ערב כריסמס איטלקי אתם שואלים את עצמכם?

שאלה יפה.

מדובר בראש ובראשונה במתאבנים בדמות קאלצונה ושאר מאפים איטלקיים דומים אשר נעשו במקום וחולקו לאורחים ישר כשיצאו מהתנור / שמן. למנה העיקרית הייתה פסטה ברוטב פירות ים שבושל במשך שעות רבות והכיל כמיטב המסורת 7 סוגי מאכלי ים (אני אישית מניתי ארבעה, אבל מי סופר).

במשך כל הזמן הזה, מ-2 בצהריים ועד סביבות 10 בלילה… דיברנו. כל האורחים דיברו והכירו, חלקו חוויות מהחלקים השונים של העולם, התבדחו ודיברו על כל נושא אפשרי למעט פוליטיקה. מדהים בעיניי.

בשתי התמונות הראשונות: עץ הכריסמס שאוון הביא הביתה, לפני ואחרי שקישטנו (קישטתי) אותו.

בשני הסרטונים הבאים: אמנם השלג כבר הפסיק לרדת, אבל הייתי חייב לערוך קרב כדורי שלג קטן עם אוון רק בשביל ״לסמן וי״ על החוויה.

בשני הסרטונים הבאים: שלג.

בסרטון הבא: האח בבית של מרי אן (אח אמיתי, כמו שרואים בסרטים).

בשתי התמונות הבאות: אוון לובש סינר טבחים מסוגנן בעת טיגון לביבות, ומיד אחריו תמונה של אמא של רוברט שגילתה את הסינר הזה והייתה חייבת לגלות מנין קונים אחד כזה (התשובה הוא מונציה, אגב). תראו את האושר בעיניים שלה.

בשתי התמונות הבאות: אחרי מרי אן לא חזרנו ישירות הביתה, אלא עצרנו אצל ג׳ון, החבר הכי טוב של אוון מפנסילבניה, כדי להגיד חג שמח לו ולמשפחתו. בתמונות רואים שניים מתוך ארבעת בתי השוקולד שעיצבו בני הבית כחלק מהתחרות השנתית של… עיצוב בתי שוקולד. רגע לפני שאוכלים אותם (יום למחרת). יאמי.