את כריסמס עצמו חגגנו בבית. אני החלטתי לצפות בסרט הכריסמס האהוב עליי, המטריקס, בזמן שאוון ישן עד הצהריים כמיטב המסורת. ואני לא מדבר על מסורת של כריסמס כמובן, אלא המסורת היומיומית שלו.

בצהריים עשינו את כל מה שהיהודים באמריקה עושים בכריסמס - הלכנו למסעדה סינית (מסתבר שזו באמת הקונוטציה של ״כריסמס יהודי״, כנראה כי מסעדות סיניות הן היחידות שפתוחות בחג עצמו), ולאחר מכן צפינו בסאות׳ פארק עד דלא ידע.

בתמונה הראשונה: אני לא צריך לספר לכם.