התכנון: יציאה מניו-יורק ללונדון ב-31.12 בשעה 20:30, קונקשן של שעתיים, ומשם טיסה לאמסטרדם.

דה פקטו: הטיסה מניו-יורק התעכבה בשעתיים בשל מזג האוויר (כפי שניתן לראות בתמונה השנייה), לכן פספסתי את הטיסה לאמסטרדם ועליתי על הבאה בתור (שיצאה פחות משעה מרגע הנחיתה שלי בלונדון… אפילו דיילי הקרקע רצו איתי כדי שאספיק לטיסה 😂).

מכשול הבא בתור: ״למה הגעת להולנד אדוני?״

במילים אחרות, חיכתה לי חקירה של כחצי שעה בבידוק הבטחוני, חקירה שבמהלכה שלפתי את הטלפון והראיתי את האפליקציה פולארסטפס בה אני משתף תמונות מיפן, תמונות עם אחותי מהוואי וכו׳. זה כמובן לא הספיק כהוכחה שאני בסך הכל תייר, אז נאלצתי גם לשלוף שיחת ווטסאפ עם גרמנייה אחת שתכננתי לבקר במהלך הטיול ולהראות את הכרטיסים שלנו לבלט בנירנברג בעוד שבועיים. לפחות טוב לדעת שהם נוקטים בצעדים נגד הגירה.

מכשול הבא בתור: ״סליחה, אתם יודעים אולי איפה המזוודות של טיסה מספר ככה וככה שיצאה מניו-יורק?״

אז אחרי כמה שעות בנמל התעופה יצאתי עם תיק על הגב ועם הבטחה שהמזוודה שלי תגיע אליי תוך יומיים מקסימום, ואם לא אז הנה מס׳ טלפון שאוכל להתקשר אליו בתקווה שגם יענו לי בצד השני. איחלתי למזוודה בהצלחה.

בסרטון הראשון: נחיתה שהרגישה כמו ירידה ברכבת הרים (הסרטון רץ על מהירות x4).

בסרטון השני: יום אחד אני גם אעלה על החלקרח שכזה.

בסרטון השלישי: ג׳אם באמסטרדם… שהיה קצת דרדל׳ה; למעשה, החיפוש הכושל שלי אחר ג׳אמים ב-3 יבשות גרם לי להעריך הרבה יותר את תרבות המוזיקה אצלנו בארץ.

בתמונה הבאה: ההוסטל הנוכחי שלי שנקרא ״החזיר המעופף״ והכל שם בנושא של… חזירים. במלון הרבה חבר׳ה צעירים, התחברתי שם לחבורה של גאורגים ולאחר מכן יצאתי עם שני אמריקאים יהודים ששמעו שאני מישראל לבר שבו צולם הג׳אם ע״י אחד מהם.

בתמונה האחרונה: סעודה נפאלית.