אחרי אוטרכט המשכתי לאיינדהובן, מעין יקנעם של הולנד, כדי לפגוש שם את מייק - חבר שאני מכיר ממשחקי מחשב ומעולם לא פגשתי פנים מול פנים, אשר גר בעיירה לא רחוקה מאיינדהובן.

מייק הראה לי קצת את העיר, דיברנו הרבה, הלכנו הרבה, ואכלנו הרבה אוכל מקומי. בתמונה השנייה ניתן לראות קונספט מעניין - מדובר במעין שוק אוכל אשר מלא מסביב בדוכנים של מוכרי מזון שונים, ובמרכז יש הרבה מקומות ישיבה. היופי הוא שלא צריך לגשת לדוכן כדי להזמין אוכל - פשוט מתיישבים באחד השולחנות, סורקים קוד QR עם הטלפון, מזמינים את המנות שאנחנו רוצים מהדוכנים שאנחנו רוצים (בדגש על ״דוכנים״ ולא ״דוכן״), והאוכל כבר יגיע אלינו מעצמו ע״י המלצרים של כל דוכן.

בתמונה האחרונה: הסיבה האמיתית להגעתי להולנד.