הערב הלכתי למאורע שמורכב מקונצרט של תזמורת שמנגנת מוזיקה של יוהאן שטראוס (a.k.a. ״מלך הואלסים״, והוא גם הבחור שקראתי לו ישו לפני שני פוסטים); בנוסף לתזמורת יש גם זמרת אופרה, רקדנים שמלווים חלק מהמנגינות, וכל זה תוך כדי ארוחת ערב וינאית קלאסית.

המחיר לחלוטין היה שווה את החוויה, ההשקעה הייתה ניכרת בכל הפרטים הקטנים (לרבות מעברונים מלאי בדיחות והומור בין הקטעים המוזיקליים), ואת הסרטונים אני חושב שאין צורך לתאר במילים - רק דעו שגם אנשים שאינם חסידים של מוזיקה קלאסית יכולים ליהנות (וסביר שיהנו) מהסרטונים הנ״ל.