את היום האחרון שלנו בפראג התחלנו בטיול בשוק הויאטנמי שנמצא כ-10 ק"מ דרומה למרכז העיר. בפראג יש הרבה ויאטנמים, ולמרבה הפלא לא קיבלנו רושם שהשוק מיועד לתיירים בכלל - אלא לויאטנמים עצמם. אז קיבלנו חוויה אותנטית (יחסית), ואכלנו אוכל אותנטי, ואחר כך גם נסענו באוטובוס אותנטי חזרה למרכז העיר.

במרכז העיר הלכנו לראות את הטירה הענקית של פראג (טוב, אפשר לראות אותה כמעט מכל מקום בעיר, אבל נו הבנתם שאני מתכוון לממש לראות אותה מקרוב אוף למה ישר להתקטנן). היא הייתה די מרשימה וגם די סגורה, וגם גדולה מכדי שאצליח לצלם את כולה, אז לפחות צילמנו את עצמנו מחזיקים את השפיצים שלה.

בערב הלכנו לחפש... בירה שחורה כמתנה לאמא שלי הביתה. אחד החברים הישראלים בפראג המליץ על מבשלה שראיתי שיש לה דירוג גבוה בגוגל, אז גררתי את אבא לשם. כשהגענו הסתבר שמדובר במבשלה-מסעדה-פאב (משהו שמשלב בין השלושה), והפורמט הוא כדלהלן: במסעדה יש 3 שולחנות ארוכים, ואנחנו מתיישבים היכן שנרצה (כנראה ליד אנשים אחרים כי יש הרבה אנשים). מלצר עובר עם מגש מלא בירות שחורות ובהירות, ומוריד בירה לכל מי שאין לו בירה לידו על השולחן (כלומר ברירת המחדל היא להניח שתרצו בירה). בהמשך ראיתי גם תפריט שהיה בו אוכל אותנטי, ושני סוגי הבירות שהמלצר הסתובב איתם הם בעצם שני סוגי הבירות שהמבשלה הזו מייצרת.

במהלך הערב הגיעו נגנים שונים בלבוש מסורתי להנעים לנו את הערב עם מנגינות נעימות, ואבא ואני כמובן התיידדנו עם החבר'ה שישבו לידנו (מדובר בהודי אחד צעיר מצד אחד שלנו, וזוג של בריטי ופולניה מהצד השני שלנו). ביציאה קנינו בירה אחת מהמבשלה במטרה להביאה לארץ, ואבא ואני הסכמנו פה אחד (הפה של אבא) שאין סיכום יותר טוב לטיול מאשר החוויה שחווינו במסעדה-מבשלה-פאב הזה :)

נ.ב. שמתם לב לבתי המנורות של הנברשת בסרטון?